יש ימים בשנה בהם הלב מבקש שנעצור יחד, נביט לאחור ונזכור. השנה, המציאות הביטחונית לא איפשרה לעמוד כתף אל כתף ולהתכנס לטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה כפי שאנו רגילים – וכפי שהיינו רוצים. 

ובכל זאת, זכר השואה ממשיך לפעום בתוכנו גם כשאין קהל באולם. מתוך תחושת שליחות עמוקה ורצון להעניק ליום הזה את הכבוד הראוי לו, הטקס העירוני, בהובלת מרכז משמעו"ת ובנושא 80 שנה למשפט נירנברג ו-65 שנה למשפט אייכמן, צולם מראש – בהשקעה רבה ובמחשבה על כל אחת ואחד מאיתנו.

דווקא בימים האלה, כאשר יש מי שמבקשים את רעתנו, חשוב לזכור שאיננו עומדים עוד חסרי ישע. יש לנו מדינה משלנו וצבא המגן על חיינו ועל עתידנו. מתוך המקום הזה של כוח וביטחון, עלינו להמשיך לזכור ולהזכיר את התקופות האפלות בהיסטוריה שבהן העם היהודי היה נרדף וללא הגנה.

הזיכרון הזה מחזק את המשמעות של מה שיש לנו היום – ואת האחריות לשמור עליו.

הטקס שודר בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעמוד הפייסבוק ובערוץ היוטיוב של עיריית קריית מוצקין, בשעה 20:00. ולקחו בו חלק צוות משמעו"ת, נוער וצוות חינוכי מהעיר ומתנדבים. הטקס לווה בקטעי עדויות שקראו המשתתפים בהנחייתה של ד"ר לאה גנור וכן קטעי שירה.

אחד מרגעי השיא בטקס הוא הקראת העדות הגנוזה של יחיאל דינור (ק.צטניק) במשפט אייכמן, אותה קרא השחקן המתנדב במשמעו"ת גיל דנינו.