היום הראשון של המסע – בין פגישות דיפלומטיות, אקדמיה וזיכרון המסע – נפתח בוילנה במעונה החם של שגרירת ישראל בליטא, גב' שלי ליבנה בפגישה לבבית שדנה בדרכים לשיתופי פעולה עתידיים, בליווי לאורה גריבקיאוסקייט, נספחת התרבות של ליטא בישראל. בהמשך, ביקרו המשתתפים באוניברסיטת וילנה, בפקולטה ללימודי היסטוריה, שם נפגשו עם פרופ' ג'רגיטה והצוות שלה – מומחית בשואת יהודי ליטא. בהדרכתה המקצועית של רגינה, מדריכה מקומית דוברת עברית, סיירו המשתתפים באזור היהודי ההיסטורי של וילנה ("ירושלים דליטא"), צעדו בעקבות הדמויות החשובות ופקדו את מקומות האירועים המרכזיים בתולדות הקהילה. היום נחתם בקונצרט ערב מרגש של הרכב מוסיקלי ושירה בעברית שהגיע מפולין (בארגון המכון הפולני בוילנה), אשר פתח את "פסטיבל שלום" במוזיאון סמואל באק.

היום השני שהוקדש לסיור בוילנה ופונאר – בין מוזיאונים לבורות ההרג, נפתח בביקור במוזיאון על שם סמואל באק, הפועל תחת רשת מוזיאוני הגאון מוילנה, בפגישה מעוררת השראה עם ההנהלה והצוות. משם המשיך הסיור למוזיאון לתולדות יהודי ליטא, תרבות וזהות – מוזיאון חדשני ומרשים המציג את ההיסטוריה והזהות המפוארת של הקהילה. אחר הצהריים הגיעו המשתתפים אל אתר ההנצחה בפונאר, שבו נרצחו באכזריות בני ובנות קהילת וילנה וסביבותיה ונזרקו לבורות ירי ביער. מול בורות ההרג ודממת היער המטלטלת, בהדרכתה של רנטה, התחדדה והועמתה התובנה בדבר גודל השליחות המוטלת על מרכז משמעו"ת להמשיך להנציח את זכר השואה ולהעביר את הלפיד לדורות הבאים.

היום השלישי החל בנסיעה אל הפורט התשיעי בקובנה – אתר בעל חשיבות היסטורית עצומה ששימש כאתר השמדה מרכזי ליהודי קובנה וגטו קובנה, וכן ליהודים שהובאו מאירופה ולשבויי מלחמה. במקום התקיים מפגש עם צוות המוזיאון: מריוש מנהל המוזיאון, ויטולד מנהל מחלקת החינוך (שסבו הוכר כחסיד אומות עולם), ואדגר רכז ההדרכה המסור. לאחר סיור בתערוכות ובחדרי האסירים, המשיך המסע למוזיאון סוגיהירה (בבניין הקונסוליה היפנית לשעבר), המנציח את פועלו האמיץ של הקונסול היפני צ'יאונה סוגיהירה ואשתו שהנפיקו "ויזות חיים" לפליטים בקיץ 1940. היום נחתם בסיור רגלי בהדרכתו של הרצל זקס, ראש הקהילה היהודית בעיר, שכלל עצירה ליד האנדרטה לקורבנות במוסך לויטקס והתבוננות בקיר המוקדש למשוררת העברית לאה גולדברג.

היום הרביעי כלל נסיעה בהמרת הנהג אדוארד לעיירה שאדובה, לביקור במוזיאון "השטטל האבודה" (The Lost Shtetl) – יצירת מופת אדריכלית המתעדת את חיי יהודי האזור, בהדרכתה של ד"ר יולנטה מנהלת מחלקת החינוך. משם המשיך המסע לעיירה קופישוק (Kupiškis), שם התקבלו הבאים בחום ובלבביות על ידי ראש העיר אלגרידס (Algirdas Raslanas), יחד עם פתח לדיונים על הידוק הקשרים בחינוך, בנוער ובתרבות, לצד מפגש מרגש עם צאצאי משפחות יהודיות. במהלך הביקור התרגשו המשתתפים לראות את דגל ישראל מתנוסס בגאווה בלשכת ראש העיר ובספרייה הציבורית.

הימים האחרונים של הסיור נפתחו בעמידה מול קיר הציור של האמן הישראלי בווילנה המציג את דמותו של בנימין זאב הרצל לצד נופי הארץ. לאחר ארוחה במסעדת "בלבוסטע" ומפגש עם תדאש מנהל פסטיבל "שלום", ביקרו המשתתפים בספרייה היהודית המופלאה (המהווה חלק מהספרייה העירונית הכללית). שם פגשו את צוות הספרייה המטפח ספרות יידיש נדירה, וסקרו מיזמים חינוכיים ותרבותיים מרשימים כגון תרגום הספר "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג לליטאית, ומהדורה מיוחדת של יומנו של יצחק רודשבסקי.

המסע כולו נחתם בתחושת שליחות עמוקה, הידוק קשרים בינלאומיים והערכה עצומה לכל השותפים: לשגרירות ליטא בישראל, לנספחת התרבות גב' לאורה גריבקיאוסקייט, לשגרירת ישראל גב' שלי ליבנה, לראש עיריית קריית מוצקין, ציקי אבישר, למרכז משמעו"ת ולצלם יאיר גנור שתיעד את המסע. עדות חיה לכך שהסיור פתח צוהר לשיתופי פעולה משמעותיים היא ההודעה על כך שלאחר חגי תשרי וסוכות צפוי שגריר ליטא בישראל לבקר בעצמו בקריית מוצקין ובמרכז משמעו"ת.