הכנס הייחודי התקיים במלאת עשור לפטירתו של אלי ויזל ז"ל – מי שהיה המצפון המוסרי של העולם ושורד שואה שהפך את ה"לילה" האפל למפעל חיים של אור.

קבלת פנים בהיכל העירייה: היום נפתח בקבלת פנים מכובדת בהיכל העירייה, שאורגנה ביוזמת העירייה ובראשות ראש העיר, ציקי אבישר. בקבלת הפנים השתתפו אורחי כבוד: שגריר רומניה בישראל, ראדו יואניד; שגריר ישראל לשעבר ברומניה ובוותיקן, אורן דוד; ד"ר יואל רפל ורעייתו דורית; מנכ"ל בית לוחמי הגטאות, יגאל כהן; סגן ראש העיר, גנדי דוזורצ'ב; פרופ' משה שנר; ד"ר מלי איזנברג; וענבל רז, סגנית מנהלת מרכז משמעו"ת ויועצת ראש העיר למעמד האישה ושוויון מגדרי.

במהלך השיח התקיימה אווירה פתוחה ונעימה שגריר רומניה ציין את התרשמותו העמוקה מאיכות האנשים, מאופן ניהול העיר ומהעשייה החינוכית, והחמיא לראש העיר ציקי אבישר ולמנהלת מרכז משמעו"ת ד"ר לאה גנור. תודה מיוחדת נמסרה לעובדי הרשות ולעובדי משמעו"ת על הסיוע בארגון קבלת הפנים: שרית בן שושן, סילבן, חני, ולצוות משמעו"ת – ליבי חן, חנה אורן, ענבל רז ויונה כהן.

הכנס במרכז משמעו"ת: מהיכל העירייה המשיך האירוע למרכז משמעו"ת, שם התכנס קהל של כ-200 משתתפים: שורדות ושורדי שואה – רבים מהם יוצאי רומניה – לצד ראשי ארגונים ונציגי הדור השני, השלישי והרביעי. הכנס נפתח בניגון "אני מאמין", המזוהה עם דמותו של ויזל, בביצוע מרגש של התלמידה נועה שלו, בליווי הפסנתרן דימה קרוטגולבי מהקונסרבטוריון העירוני בניהולו של יוני שמעוני. בדברי הפתיחה הודגשה חשיבות מורשתו של אלי ויזל והאקטואליות שלה לימינו. ראש העיר נשא דברים נרגשים על משמעות קיום הכנס במרכז משמעו"ת, ויגאל כהן בירך בשם בית לוחמי הגטאות והדגיש את חשיבות שיתופי הפעולה החינוכיים.

הרצאות חוקרים ואנשי רוח – במהלך הכנס נשמעו הרצאות מרתקות מפי חוקרים מובילים בתחום חקר השואה והזיכרון:

• ראדו יואניד – היסטוריון בכיר של השואה, שכיהן בתפקידי מפתח במוזיאון השואה בוושינגטון. בהרצאתו הציג חידושים מחקריים על יהדות רומניה ושיתף בקשר האישי שלו עם אלי ויזל כחבר ב"ועדת ויזל".

• פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ – מנהלת המכון לחקר השואה ע"ש פינקלר באוניברסיטת בר-אילן, בהרצאה אישית ומעוררת השראה: "כיצד אלי ויזל הפך אותי לחוקרת שואה".

• פרופ' משה שנר – בהרצאה מעמיקה על "תיאולוגיה של יתמות" ואמונה לפני ואחרי השואה, שהותירה רושם עמוק על הקהל.

• ד"ר יואל רפל – חוקר במכון פינקלר ונאמן ארכיונו האישי של ויזל, שחשף בפני המשתתפים עולם עשיר של תיעוד, אחריות מוסרית ועדות אישית רבת שנים.

• ד"ר תמיר הוד – מאוניברסיטת תל־חי, בהרצאה על "הפצע בזיכרון" וניתוח משפט דמיאניוק בעיני אלי ויזל ונוח קליגר.

• ד"ר מלי איזנברג – מנהלת חטיבת החינוך בבית לוחמי הגטאות, שחתמה את הכנס בהרצאה חשובה על אתגרי זיכרון השואה והוראתה שמונים שנה אחרי.

שותפויות ותודות: הכנס התקיים בשיתוף פעולה מקצועי ומרגש בין מרכז משמעו"ת, המכון לחקר השואה ע"ש פינקלר (אוניברסיטת בר-אילן), בית לוחמי הגטאות ותל־חי – אוניברסיטת קריית שמונה בגליל.

תודות מיוחדות נמסרו לראש העיר ציקי אבישר על התמיכה והעידוד, לד"ר יואל רפל – יוזם הכנס, לאיציק פס, מנהל המכון לחקר השואה בבר-אילן, למנכ"ל בית לוחמי הגטאות יגאל כהן, למרצים, לצוות המסור של מרכז משמעו"ת – ענבל רז, חנה אורן, ליבי חן, קובי דנה, גיא הלנברנד ויונה כהן – וכן למתנדבות ולמתנדבים הרבים.

תודה מיוחדת לצלם יאיר גנור על התיעוד הרגיש והמקצועי.

זיכרון כחובה מוסרית: תגובות המשתתפים ממשיכות להגיע ומעידות על חוויה של התעלות רוח, רגש ומחשבה. הכנס חיזק את ההבנה כי זיכרון השואה אינו רק עבר – אלא שליחות יומיומית.

"כפי שהזיכרון של המוות מענה אותנו, כך הזיכרון של הזיכרון מציל אותנו" (אלי ויזל).

יהי זכרו ברוך, ומשנתו נצורה במעשינו.